חמישה עקרונות חשובים בקידום אתרים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
כאשר אנחנו מקדמים אתר עלינו להתחשב בכל המשתנים הכוללים בדירוג האתר בתוצאות החיפוש בגוגל, ולבצע זאת בצורה יעילה בהתאם לתחום בו אנו מקדמים. אין שיטות קסם ואין שיטות גורפות - כל תחום או ביטוי הוא אינדיבידואלי לחלוטין ויש להתייחס אליו כמו "דף חדש".

נכתבו בעבר הרבה מאמרים בנושא העקרונות הבסיסיים בקידום אתרים, ונכתב רבות על הגורמים השונים המשפיעים על דירוג האתר בתוצאות החיפוש בגוגל, ישנם 5 עקרונות בסיסיים שהם חובה לכל מקדם אתרים ועליהם נרחיב במאמר זה.

  • התוכן הוא המלך
    • רלוונטיות התוכן
    • צפיפות מילות מפתח
    • שימוש במילים נרדפות
    • כתיבה נכונה (שימוש בכותרות משנה)
  • קישורים נכנסים
    • רלוונטיות האתר המקשר אלינו
    • שימוש בטקסט עוגן נכון
    • מיקום הקישור בעמוד (מתוך הטקסט, פוטר וכו’)
    • סוגי קישורים
    • יחס קישורים יוצא נכנס
  • אופטימיזציה לקוד האתר
    • יחס קוד למלל
    • שימוש בתגיות מטא
    • הטמעת תגית קנוניקל
    • שיפור זמני טעינת אתר
  • אופטימיזציה למבנה האתר
    • חילוק קטגוריאלי
    • תוכן ממוקד בכל קטגוריה
    • מיקוד קישורים – שיתוף מידע
  • איזון המשתנים וצמיחה טבעית
    • קצב העלאת תכנים
    • קצב בניית קישורים

כל אחד ממשתנים אלו שייכים לדרך שבה גוגל מדרג את האתר בתוצאות החיפוש, וכל אחד ממשתנים אלו יכול להיות מאמר בפני עצמו, אנו נסקור בקצרה את כל הפרמטרים האלו בכדי ללמוד מעט יותר עליהם.

תוכן איכותי קובע כמה האתר איכותי

חשוב לזכור שהשאיפה של גוגל היא לחקות את התנהגותו של גולש על גבי הרשת, לכן אתר המעניק תוכן איכותי ומקורי לגולש, ומציע זאת לעיתים תכופות לרוב ידורג כבעל תוכן איכותי, מה שיסייע לו בדירוגים (בתנאי שכל האופטימיזציות נעשו), כמו כן בשביל להעלות את מדד ה-TrustRank של האתר שלנו, תוכן איכותי הוא מצרך הכרחי.

בראש והראשונה “התוכן הוא המלך” התוכן הוא למעשה מה שאנו מעניקים לגולש שלנו, אם זה אתר מכירות המציע מוצרים או אתר מידע כמו ויקיפדיה, התוכן הוא גולת הכותרת לדירוגים בגוגל, צפיפות מילות מפתח, מגוון עשיר של ביטויים ותוכן ממוקד יכולים לשים אותנו בתוצאות החיפוש.

כיום אחת הבעיות בשוק הישראלי, שתוכן נכתב בשביל מנועי החיפוש ולא בשביל הגולש, ולכן הרבה מאוד אתרים נחשבים כאתרים בעלי תוכן שאינו איכותי. לכן חשוב לזכור כשאנו כותבים, אנו כותבים בשביל הגולש, ולא בשביל מנוע החיפוש.

חשוב לשמור על מינימום של 250 מילים בעמוד, חשוב שצפיפות מילות המפתח תהיה תקינה, וחשוב שהתוכן יהיה מקורי ובעל ערך לגולש, תיאורים כלליים על תחומים מסוימים או מאמרים שכבר נכתבו עשרות פעמים אינם נחשבים לאיכותיים. חשוב לפרט כמה שיותר ולקשר לכמה שיותר מקורות רלוונטיים הקשורים במאמר.

רלוונטיות התוכן

תוכן איכותי נחשב לאיכותי על פי פרמטרים שונים שגוגל בוחן, מספר פרמטרים עיקריים שגוגל בוחן בשביל לדרג איכות של תוכן.

  • האם התוכן מקורי ?
  • האם הוא רלוונטי וממוקד ?
  • האם התוכן קצר מידיי ?
  • האם התוכן רלוונטי לאתר בו הוא נמצא ?
  • מהי צפיפות מילות המפתח ?
  • האם הוא מחולק ועם כותרות משנה לנוחות הגולש ?
  • האם התוכן עדכני ?

האם התוכן מקורי ?

חשוב שהתוכן יהיה מקורי, נושא כפילויות תוכן הוא אחד הנושאים המורכבים בתחום קידום אתרים, עוד לא ברור האם יש ענישה ברורה על תוכן משוכפל, אך מניסויים רבים שנעשו במהלך השנים וממקורות אמינים ניתן לראות שכפילות תוכן בהחלט פוגעת בדירוג איכותו, ובדירוג הכללי של האתר והעמוד בו התוכן המשוכפל מופיע, כמו כן תוכן משוכפל לרוב לא יופיע מעל התוכן המקורי בתוצאות החיפוש, לפעמים גם אם המאמר שוכתב ומדבר על אותו נושא, כפילות תוכן היא אחד הגורמים העיקריים לפגיעה בדירוגים וחשוב לטפל בנושא זה, בשלה של אופטימיזציה לתוכן האתר. לעומת זאת גוגל השיקה את הפתרון לכפילות התוכן (Canonial Tag) – תגית קנוניקל. שימוש בתגית זו מונע את הנזק הנגרם כתוצאה משכפול תוכן, ניתן להיעזר במדריך המלא – איך למנוע כפילות תוכן באתרינו ובכתבה באיזה מצב להשתמש בתגית קנוניקל ובאיזה מצב להשתמש בהפנייה 301

האם הוא רלוונטי וממוקד ? האם התוכן רלוונטי לאתר בו הוא נמצא ?

כשאנו מודדים איכות של תוכן, אנו מודדים האם התוכן ממוקד, כלומר האם התוכן ממוקד על נושא מסוים וספציפי לדוגמא: ” מאמר העוסק כולו בשיווק באינטרנט” או שהמאמר כללי ולא ממוקד כלל לדוגמא: “פוסטים בבלוג האישי, סיפור על איך עבר היום”

חשוב להבין שהאתר המארח לוקח תפקיד חשוב בחישוב מדד זה, אם המאמר ממוקד על נושא מסוים אך נמצא באתר שאינו ממוקד, סביר שאיכות התוכן תהיה פחותה משמעותית מאשר אם המאמר היה מתארח באתר הממוקד על נושא המאמר עצמו.

רלוונטיות של הכתוב לאתר בו הוא נמצא היא קריטית בכדי להגדיר האם התוכן איכותי או האם אינו קשור, כמו כן במאמר עצמו האם ישנו נושא מסוים וספציפי, או שהמאמר מדבר בכלליות ללא מיקוד.

חשוב שהתוכן יהיה ממוקד ומפורט כמה שיותר, בכדי להעניק ערך מוסף גם למנוע החיפוש וגם לגולש, כאשר המחשבה העיקרית היא על הגולש בלבד.

שימוש במילים נרדפות

אלמנט הביטויים הנרדפים משולב בפרמטרים האחרים של מיקוד התוכן והרלוונטיות שלו לאתר בו הוא נמצא ולנושא המאמר עצמו, שימוש בביטויי מפתח נרדפים או שונים המקושרים לנושא הראשי הם הכרחיים בכדי להעביר ולהעניק כמה שיותר מידע מפורט ואיכותי לקורא, במידה ויש לקשר למקורות חיצוניים אמינים יש לעשות כך.

האם התוכן קצר מידיי ?

אחת הבעיות העיקריות קידום אתרים הוא התוכן למנועי החיפוש, אותם אתרים המלאים בתוכן שאין לו ערך ממשי לגולש, תכנים קצרים של 100-200 מילים שנועדו לקדם ביטויי מסוים ואינם מעניקים מידע בעל ערך מוסף לקוראיו.

תוכן קצר מידיי לרוב אינו משרת את הגולש (למעט בתחומים של אתרי מכירות גדולים). המפתח הוא איזון, חשוב לתת מינימום של 250 מילים, אך כמובן להתאים את הטקסט למטרת העמוד והנושא.

צפיפות מילות מפתח

אחד העקרונות החשובים בקידום אתרים וקביעת מדדים לתוכן איכותי, הוא צפיפות מילות המפתח המופיעות בעמוד, כמובן תוך חשיבה הגיונית ניתן להסיק שככל שמילה תחזור יותר פעמים בעמוד כנראה שהתוכן בה עוסק באותה מילה או ביטוי.

צפיפות מילות מפתח היא חרב פיפיות, שימוש לא נכון בעקרון זה מוביל לספאם בלתי קריא לגולש, “דחיסת מילות מפתח” היא אחת מטכניקות הספאם העיקריות בשווקים מסוימים באינטרנט.

טקטיקה זו פסולה בעיניי גוגל, וגוגל עושה מאמצים להסיר תוכן שכזה מהאינדקס שלו. חזרה על אותו ביטוי בצורה חוזרת ונשנית מובילה לקשיים משמעותיים בקריאה. ומהווים תוכן מאד לא איכותי.

חשוב לשמור על צפיפות נכונה (ביחס לתחום ולביטוי) בכדי שמנוע החיפוש יוכל להבין מהו הנושא המרכזי במאמר, כמובן אין להתייחס לכך באופן טכני יבש, של מספרים. יש דרכים להטמיע ביטויי מפתח וביטויים נרדפים כך שהגולש אפילו ירוויח.

האם הוא מחולק ומופיעות כותרות משנה לנוחות הגולש ?

אחת הבעיות העיקריות של כותבי תוכן, היא כתיבה רציפה ללא מרווחים או שימוש בפסקאות מה שדי מסרבל את הקריאה ומאד לא נוח לקורא באתר, לכן כתיבה נכונה תוך שימוש בפסקאות ובכותרות משנה מעניק לנו הזדמנות לחלק את המאמר נכון יותר, ולהוסיף ביטויי מפתח עשירים למאמר, בכותרות המשנה.

חשוב כמו בכל כותרת, לשמור על מיקוד, כותרת אמורה להכיל תמצות של הנושא הבא בעמוד, לכן שימוש במילות מפתח הכרחי בכדי שהגולש יוכל לעיין בצורה נוחה בתוכן ולהבין עקרונות חשובים בתוכו.

כתיבה נכונה תוך שימוש בפסקאות וכותרות משנה בעלי תגיות (h1, h2, h3 וכן הלאה), מסייע לאיכות התוכן ולדירוג העמוד בתוצאות החיפוש.

האם התוכן עדכני ?

בהרבה תחומים באינטרנט התוכן אותו אנו קוראים חייב להישאר מעודכן ועכשווי (אתרי חדשות). כמובן שישנם תחומים בהם דפים סטאטיים נותנים לנו הגדרות או מידע שאינו זקוק להתעדכן ( אתרי מידע כמו ויקיפדיה).

במידה ויש לנו אתר בתחום קידום אתרים, חשוב לעדכן בו תוכן. קידום אתרים הוא אחד התחומים המתפתחים והמשתנים ביותר בהייטק, כול עוד גוגל מתפתחים ומפתחים את מנוע החיפוש, כך אנו צריכים לעדכן את שיטות העבודה שלנו בכדי להישאר על המרגש ולא למצוא את עצמנו בארגז החול.

יש אינספור מקרים בהם חוסר ההתעדכנות מצד חברת קידום האתרים הובילה לקטסטרופה בתנועה לאתר ובמיקומים של האתר בגוגל, לפעמים פעולה שהייתה לגיטימית עד לנקודה מסוימת צריכה לעבור שינוי או שדרוג, ואי ההתאמה של התוכן ושל האתר לשינויים הללו יכול להיות הרה אסון.

קישורים נכנסים – אחת מאבני היסוד בקידום אתרים

אחד הפרמטרים שמוכרים לכל מקדם אתרים ומהווה אחד מאבני היסוד בקידום אתרים הוא פרמטר הקישורים הנכנסים, העכביש של גוגל נע ברחבי האינטרנט ומאנדקס את התוכן על ידי כניסה ויציאה דרת רשת הקישורים הנמצאים באינטרנט.

אפשר לומר שכול קישור עם טקסט עוגן הנכנס לאתרינו הוא כמו מאין “הצבעת אמון” של אותו אתר כלפינו בביטוי בו הוא מקשר. אם הרבה דומיינים נפרדים מקשרים אליי באותו טקסט עוגן, הגיוני להניח שהרלוונטיות של האתר שלי תעלה לאותה מילת מפתח.

דוגמא: אם מקשרים אליי במילה קידום אתרים, ככול שאקבל יותר קישורים בביטוי זה, אהיה גבוה יותר בתוצאות החיפוש

אמנם זה נשמע פשוט אך גם לאיכות הקישור הנכנס יש פרמטרים שונים, ואיכות קישור נכנס נקבעת על פי מדדים הדומים לאלו של איכות התוכן

  • האם תוכן האתר המקשר רלוונטי לטקסט העוגן של הקישור ?
  • מאיזה חלק בעמוד יוצא הקישור ?
  • האם טקסט העוגן רלוונטי ?
  • האם יש שימוש בתגית NOFOLLOW ?
  • סוג הקישור (קישורי פוטר, קישור מהטקסט, קישור מתפריט)
  • איכות האתר המקשר (“שכונות רעות”, אתרי נישה, אתרים ברי סמכא)

מאיזה חלק בעמוד יוצא הקישור ? סוג הקישור

אחד התחומים בהם גוגל משקיעים פיתוח רב הוא תחום התנהגות הגולשים, לגוגל יש רצון חזק מאד להפוך את האינדקס של גוגל ליותר סמנטי, הכוונה היא שכרגע מילות חיפוש בגוגל הן טקסט בלבד, ואין התייחסות למשמעות שמאחוריהן, משמע גוגל אינו מבין שקידום אתרים הוא מקצוע, אלא צירוף אותיות בלבד. המנגנון של גוגל כן יודע לעשות הקשרים של ביטויים ולכן מופיעים תוצאות רלוונטיות, אך השאיפה של גוגל היא להבין את המשמעות של הטקסט ביחס לפרשנות הגולש.

כמו שכתוב במאמר על התנהגות הגולשים שעלה קודם באתר, גוגל אינו מצליח לעבור את מחסום הטקסטואליות ולהפוך להפוך את הרשת לסמנטית, אנו יכולים להיות בטוחים שנראה פיתוחים בתחום הסמנטיות.

רק ביולי של שנה שעברה גוגל קנו את חברת מטא-ווב שבידם פיתוח מדהים המסייע להפוך את האינדקס לסמנטי. ולעזור לגוגל לשבור את המחסום הטקסטואלי ולפענח את המשמעות האמיתית שמאחורי האותיות המופיעות באינדקס.

מיקום הקישור חשוב לכוחו

במידה ונקבל קישור מהחלק התחתון ביותר של העמוד, ישנה סבירות שגוגל התייחס לקישור זה כפחות חזק מאשר קישור היוצא מחלקו העליון של העמוד, כמו כן אם הקישור יוצא מהתפריט ומכל עמודי האתר או האם הוא יוצא מהטקסט.

סוג הקישור המוביל אלינו מעיד לגוגל על חשיבותו, קישורי פוטר (כאלה היוצאים מכל עמודי האתר) נחשבים בארה”ב כספאם, רק בארץ ובמדינות קטנות גוגל עדיין מאפשר לקישורים כאלה לקבל משמעות וכוח כמו שניתן לראות בתוצאות החיפוש השונות.

קישורים ממוקדים מתוך הטקסט ובמקומות אסטרטגיים יהוו חלק מנצח בפרופיל קישורים מגוון ועשיר.

כמובן שכל המשתנים מחושבים בהתאם לתחום ולביטוי, כך שקשה לצאת בהצהרה גורפת שכך גוגל מתייחס לכול הקישורים כולם בשלב זה, אך ניסויים בשטח מוכיחים שכן, ישנה משמעות למיקום הקישור ביחס לכוח אותו הוא מעביר.

האם תוכן האתר המקשר רלוונטי לטקסט העוגן של הקישור ?

כשנו מתייחסים לבניית פרופיל קישורים עלינו לזכור שהאיכות קובעת ולאו דווקא הכמות (אם כי בארץ גוגל מפשל מעט), איכות הקישור נקבעת גם על ידי הרלוונטיות וכוח האתר המקשר שאלינו, משמע אם נקבל קישור בביטוי מפתח מעולה, אך מעמוד שגוגל אינו רואה. או עמוד שנחשב ללא איכותי.

במידה וקיבלנו קישור במילה קידום אתרים מאתר שעוסק במכירת מכונות כביסה, איכות הקישור היא פחותה. אמנם בארץ היא תעניק כוח לאתר שלנו, אך כוח הקישור יהיה משמעותי יותר כאשר האתר המקשר אלינו בביטוי “קידום אתרים” עוסק בתחום של קידום אתרים.

אתרים בתחומים המוכרים לגוגל כקשורים מהווים קישורים איכותיים, אם גוגל מבין עשה את ההקשר בין שיווק באינטרנט וקידום אתרים, לקבל קישור בטקסט עוגן הזה מאתר של שיווק באינטרנט יהיה קישור איכותי מאד.

ככל שהתוכן של האתר המקשר יותר רלוונטי והאתר יותר חזק, כך הקישור הופך למשמעותי יותר. כמובן ביחס לשאר המשתנים הבאים בדירוג האתר בתוצאות החיפוש ובקביעת איכות קישורים ותוכן.

האם טקסט העוגן רלוונטי ?

פרמטר אחר שיש לקחת בחשבון הוא תאימות טקסט העוגן לתוכן העמוד, במידה ונקבל קישור מאתר רלוונטי אך בטקסט עוגן שגוי כמו (לחץ כאן!) הקישור אינו רלוונטי לקידומו של ביטוי מסוים וכוח הקישור יתבטא רק ב-PR.

לכן חשוב לבנות טקסט עוגן נכון, בכדי לקדם רלוונטיות לביטויי מפתח רצויים.

האם יש שימוש בתגית NOFOLLOW ?

אחת התגיות הכי שנויות במחלוקת היא תגית ה-NOFLLOW, תגית זו הושקה על ידי גוגל בכדי לתת מענה לאותם עמודים בהם כוח העמוד אינו משמעותי ואיננו מעוניינים שהעמוד יתחזק, לדוגמא (צור קשר, להדפסה, המלץ וכו’).

בעבר תגית זו שימשה מקדמי אתרים ככלי לפיסול כוח העמודים באתר, וניתוב כוח “מיץ הקישורים” לעמודים הרצויים, לאחר עדכון שנעשה מצד גוגל אפקט זה הפסיק להיות משמעותי וירד מהפרק.

טכניקות של פיסול PR עדיין קיימות, אך אינן משמעותיות כמו פעם, כמו כן אמנם קישור עם תגית NOFOLLOW לא תעביר לנו-PR אך בהחלט תסייע לנו להתקדם בתוצאות החיפוש בגוגל, וישנם אינספור בלוגים ואתרים הבנויים על תשתית קישורים גדולה של תגיות NOFOLLOW.

איכות האתר המקשר אליי

כפי שכתוב מדריך לסוגי קישורים, איכות האתר המקשר אלינו הוא המפתח לכוחו של הקישור. מעבר לתוכן ולטקסט העוגן, ככול שהאתר המקשר אלינו יותר איכותי, כך כוח הקישור משמעותי יותר.

ניתן לבצע אנלוגיה פשוטה, אם אתר ממש טוב מקשר אליי, סביר להסיק שאני גם ממש טוב, כי בחברתי המון אתרים טובים, ככול שיש יותר אתרים “איכותיים” בעיניי גוגל המקשרים אלינו כך משמעות הקישור עולה.

במידה ומקשרים אלינו אתרים שיש להם TrustRank גבוה ונחשבים בעיניי גוגל “כבעלי סמכות” אנו יכולים להיות בטוחים שאיכות הקישור היא מהגבוהות ביותר, ככתוב במדריך לזיהוי אתרים ברי סמכא בהמשך לסוגי הקישורים.

“שכונות רעות”

אחד מסוגי הקישורים שאנו בהחלט לא רוצים בפרופיל הקישורים הם קישורים מאתרים הנחשבים בעיניי גוגל “שכונה רעה”. קישורים מאתרי הימורים, סמים, זיופים, תרופות מזויפות, פורנוגרפיה וכו’.

קישורים מאתרים כאלו יכולים להוביל את האתר שלכם לאסון, אחת הטקטיקות המלוכלכות של לוחמת הגרילה ברשת היא יצירת עשרות אלפי קישורים כאלו למתחרים שלנו, אמנם גוגל מבינים שישנה אפשרות כזו ולכן לא כול קישור שמגיע אלינו נחשב.

אך כמות מסוימת של קישורים כאלו בפרופיל הקישורים שלנו, בהחלט תדליק אצל גוגל נורה אדומה, אם מישהו יחליט לבנות יותר מ-10% מפרופיל הקישורים שלנו , קישורים מ”שכונות רעות” האתר שלנו יהיה בצרות.

אם יש לי 1,000 קישורים נכנסים, ויותר מ-100 מהם יהיו מאתרי סקס והימורים, סביר שהאתר ייחשב כשכונה רעה בעצמו, כמו הקישורים מאתרי איכות, כך גם מאתרים הנחשבים פסולים בעיניי גוגל.

איזה אתרים כדאי לנו לקחת בחשבון ?

אתרי איכות שכדאי לקחת בחשבון שיש סבירות רבה שנחשבים בעיניי גוגל כאתרי סמכות:

  • אתרים ממשלתיים (סיומת GOV.IL) שלא ניתנים לרכישה אלא רק מוקצים למדינה לשימוש לאתרים שונים (משרד החינוך, משרד התחבורה לשכת התעסוקה, עיריות שונות ועוד).
  • אתרי מכללות ואוניברסיטאות בארץ בעלי סיומת (AC.IL)
  • אתרי עיריות (muni.il)
  • אתרי לימודים אקדמאיים (k12)
  • אתרי חדשות – YNET ואתרי חדשות אחרים נחשבים לרוב כבעלי סמכות המידע ברשת בה הם פועלים ולרוב קישור מאתרים כאלו הוא קישור חזק מאד ואיכותי מאוד.
  • אתרי נישה – אתרים העוסקים בתחום האתר שלנו ומוציאים לנו קישור בטקסט עוגן קשור.

יחסי קישורים – יוצאים מול נכנסים

אחד מאלמנטים שנלקחים בחשבון באיכות הקישור היא כמות הקישורים היוצאים מהעמוד ממנו אנו מקבלים את הקישור. לדוגמא אם קיבלנו קישור מעמוד חזק בעל PR 6, אך איתנו יוצאים עוד 260 קישורים. כוח הקישור הוא אפסי, ואף ישנו סיכוי שהעמוד נחשב “ספאם” של קישורים.

חשוב לשמור על יחס קישורים חיובי, שיחס הקישורים האיכותיים הנכנסים לאתרינו יהיה גדול מזה של הקישורים היוצאים, במיוחד בעמודים ספציפיים. לכן עלינו לראות שאנו בונים קישורים בעמודים שיחס הקישורים שלהם תקין.

אופטימיזציה לקוד האתר

אופטימיזציה לקוד האתר הינו תהליך שנועד לייעל את הצורה שבה האתר בנוי ובכך לייעל את הנגישות של גוגל לתוך האתר, ואת היחס הנכון של קוד למלל. זמן טעינת האתר משתפרת והאתר פחות מסורבל.

שיפור יחס קוד למלל

גוגל אוהבים טקסט, ככול שיש יותר טקסט ופחות קוד כך האתר יותר נקי ואיכותי, וכך יותר קל להגיע לתוך האתר ולנוע בו, כמו כן זמני טעינת האתר משתפרים כי יש פחות אלמנטים לטעון ואלו שכן נטענים מסודרים.

שימוש ב(DIV) במקום בטבלאות

אחת הבעיות ביחסי קוד למלל, הן השימוש הטבלאות, הטבלאות מוספיות משתני קוד בתוך העמוד שמסרבלים את התהליך ומעלים משמעותית את היחס של הקוד למלל בעמוד, שימוש בדיבים מקל על כך כי הינו קל משמעותית על העמוד ואינו מסורבל כמו טבלה.

הפרדת HTML מג’אווה

חשוב לטעון את האלמנטים של הג’אווה מחוץ לקוד הHTML בכדי לזרז זמני טעינה וגישה של העכביש בתוך האתר, טעינת האלמנטים האלו בסוף תייעל את הזמני הטעינה ותשפר אותם.

שימוש ב CSS

חשוב להשתמש בקובץ CSS בכדי שכל האלמנטים של עיצוב העמוד יהיו בקובץ נפרד ויטענו מראש, טעינת כל האלמנטים מהעמוד עצמו פוגעת משמעותית בזמני טעינת העמוד ובכך באיכותו ודירוגו.

שימוש בתגיות מטא

תגיות מטא משרות ייעוד מאוד ספציפי לגוגל, גוגל החלו להטמיע אותם בכדי לקבל אינדיקציות שונות בנודע לתוכן העמוד והנושא המרכזי בו, לכן חשוב להשתמש בתגיות אלו בכדי לייעל את המיקוד של התוכן ובכך לשפר את הצורה שבה גוגל בוחן את העמוד.

תגיות המטא הנפוצות ביותר:

  • כותרת – תגית TITLE
  • תיאור – תגית Description
  • נושא העמוד – תגית H1
  • נושאים משניים (בדרך כלל כותרת משנה) – H2, H3, H4,H5
  • תגית Keywords – שירדה משימוש

כותרת – תגית TITLE

תגית הכותרת (TITLE) היא הכותרת הכי חשובה בעמוד, בין כול כותרות המטא השונות שאנו נשתמש בהן במהלך כתיבת התוכן ואופטימיזציה לקוד, זו התגית החשובה ביותר. ייעודה לסמן לגוגל מהו נושא העמוד.

כמו שאנו קוראים מאמר ויודעים לפי הכותרת שלו מהו נושא המאמר, כך גוגל מתייחס לדפי אינטרנט, דפים ללא תגית TITLE סביר שלא יופיעו גבוה או בכלל לא יופיעו בתוצאות החיפוש (תלוי בנישה)

תגית זו מופיעה פעם אחת בלבד בעמוד ונמצאת בתוך איזור ה<head> בעמוד. חשוב למקד את תגית זו על ביטויי מפתח ספציפי או על נושא העמוד במדויק ובתמצות, עד שלושה מילים.

אחת הטעויות הנפוצות היא יצירה של “רשימת מכולת” של ביטויים בניסיון להעלות את הרלוונטיות לכמה שיותר ביטויים שונים, דחיסת מילות מפתח בכותרת נחשבת לספאם ואף אינה יעילה כול כך בניגוד לכותרת טבעית או ממוקדת. ריבוי ביטויים יכולה אף לגרום לגוגל חתוך את הכותרת לאחר מספר תווים מסוימים. מה שיוצר שגיאות כתיב

תיאור – תגית Description

תגית התיאור נועדה לתת תיאור של העמוד, לאחר שהצהרנו מהו הנושא המרכזי בו עוסק העמוד, גוגל מעוניינים במשפט וחצי להבין מעט יותר על נושא העמוד המדובר, לכן בתגית התיאור חשוב לשים מילות מפתח נרדפות לביטוי המרכזי המופיע בכותרת.

כאשר בתגית התיאור מופיעים ביטויים שגוגל מזהה את ההקשר ביניהם אנו מעשירים את העמוד במילות מפתח ומעלים את איכות התוכן בו, כמו כן חשוב לזכור שתגית זו צריכה להיות עד 160 תווים, לכן חשוב לתמצת כמה שיותר ולהשתמש בביטויי מפתח נכונים.

עקרון “רשימת המכולת” המתואר בתגית הכותרת חלה גם כאן, לא מומלץ לשים רשימה של ביטויי שונים ללא קשר, אלא משפט עצמו או הפסקה הראשונה מתוכן העמוד. בבלוגים מבוססי וורדפרס ניתן להוריד תוסף לקביעת כותרת ותיאור בנפרד (לפעמים המערכת לוקחת קוד וקטעים לא טובים לתגית ויש צורך לקבוע בעצמנו).

נושא העמוד – תגית H1

תגית H1 זהה כמעט לחלוטין לזו של כותרת העמוד, אך כאן יש לנו הזדמנות לומר לגוגל בצורה חדש משמעית מהו הביטוי המרכזי שעליו מדבר כל העמוד, כלומר אם בכותרת שמנו שלוש מילים או משפט, בתגית זו מומלץ שתופיע מילה אחת יחידה.

חשוב לשים דגש שתגית זו תופיע רק פעם אחת בעמוד בזהה לתגית הכותרת, ויש לוודא זאת, שימוש חוזר בכותרת זאת פוגעת במיקוד העמוד ויכולה לפגוע בדירוגים שלו בתוצאות החיפוש.

כותרות משנה – תגיות H1, H2, H3 ,H4

תגיות אלו נועדו לסמן לגוגל על נושאים שונים או ביטויים שחשוב לנו לציין שרלוונטיים אך יכולים להיות פחות ממוקדים ולהכיל הרבה יותר תווים, כדאי שכותרות משנה במאמר יהיו תחת תגיות H2. ואפשרי H3.

במערכות מבוססות וורדפרס גודל הטקסט עצמו מושפע מתגיות אלו ולכן יש לקחת בחשבון איזה תגית שמים היכן, בכדי לא ליצור טקסט שלא נראה תקין ואינו תואם את שאר האתר.

בשימוש בכתיבה נכונה עם כותרות משנה ופסקאות חשוב לשים את תגיות אלו בכדי לייעל את העמוד בעיניי גוגל.

תגית Keywords – (אינה בשימוש אך מתעקשים לשים אותה)

אחת התגיות שהיו נפוצות בזמנו הייתה תגית המכילה את כל מילות המפתח החשובות לבעלי האתר, כדי שגוגל יוכלו לקבל מושג מהם מילות המפתח העיקריות בעמוד בו העכביש נמצא.

לאחר כמה זמן בהצהרה רשמית של גוגל הם החליטו שתגית זו אינה בשימוש ואין לטרוח למלא אותה או אפילו לשים אותה ריק בקוד, זהו ביזבוז של מקום וסתם מועקה על יחס הקוד למלל.

הטמעת תגית קנוניקל (Canonical tag)

תגית קנוניקל היא תגית יחסית חדשה בשימוש (פחות משלוש שנים). תגית זו נוצרה בכדי לתת מענה לנושא כפילויות התוכן שקיימות בתוך האתר עצמו, מצב זה נגרם כתוצאה ממצב שבו יש יותר מדרך אחת להגיע לעמוד בתוך האתר ולפעמים המערכת מייצרת פרמטרים נוספים בכתובת האתר אך מציגה עמוד אחד. מצב זה גורם לכפילות תוכן ובכך להפחתת דירוג האיכות שמקבל העמוד.

כפילות תוכן לפעמים נוצרת ביוזמת בעלי האתר, מעוניינים לבחון מספר דפי נחיתה בגוגל אנליטיקס המכילים את אותו תוכן בכדי לראות איזה עמוד מניב את יחסי ההמרה הטובים ביותר. במצב כזה בעלי האתר מעוניינים להודיע לגוגל מהו העמוד המקורי.

תגית קנוניקל שמטמיעים באיזור ה- <head> צריכה להכיל את הכתובת המקורית של העמוד המקורי, ובכך להצהיר לגוגל שזהו עמוד משוכפל. מצב זה לא יגרור הפחתת איכות בדירוגי האיכות של התוכן.

חשוב לזכור להטמיע תגיות קנוניקל בזהירות, ישנם מצבים שהטמעה לא נכונה יכולה לגרום לנזק משמעותי באתר, אחת הטעויות הנפוצות היא הטמעת קנוניקל על כל עמודי האתר המובילים בתג לעמוד הבית.

במצב זה גוגל יסיר את העמודים האחרים מהאינדקס עד אשר ישאיר רק עמוד הבית, וכוח וותק ואיכות העמודים הללו תיעלם לעד מהאינדקס של גוגל, עד אשר המצב יתוקן. גם אז הנזק שנעשה יהיה כבד.

שיפור זמני טעינת אתר

אחד הפרמטרים הטריים בקידום אתרים הוא זמן טעינת האתר, גולש ממוצע לא נשאר מעל 3.5 שניות בעמוד, ולעיתים כאשר השרת איטי והאתר אינו עולה הגולש סוגר את החלון ועובר לאתר אחר, או לתוצאה הבאה בדף תוצאות החיפוש.

גוגל שמים דגש על אתרים איכותיים, ומעוניינים לתת לגולש את האתר הרלוונטי ביותר, במידה וישנו אתר שלוקח לו זמן רב לעלות לעומת האתרים האחרים בתחומו סביר שיפגע הדירוג שלו, הצהרות חוזרות ונשנות מפי גוגל בהן נאמר שפרמטר זה אינו קריטי לקידום אתרים ויש להתרכז באיכות התוכן עולות בקטעי הוידיאו של ענקית האינטרנט ביוטיוב.

מאטס קאטס מופיע ועונה על אינספור שאלות, רבות מן השאלות מתייחסות לפרמטר זה והתשובה היא תמיד חד משמעית, שפרמטר זמן טעינת האתר אינו פרמטר קריטי אך יש לו חשיבות בין יתר הפרמטרים השונים.

כחלק בלתי נפרד מאופטימיזציה לקוד, ישנם צעדים פשוטים שאנו יכולים ליישם בכדי להפוך את האתר שלנו למעט יותר מהיר. כמובן שיפור זמני טעינת העמודים השונים תלויים גם הם במשתנים שונים ואנו נמנה את העיקריים שביניהם.

  • השרת בו יושב האתר
  • סידור הקוד של האתר

השרת בו יושב האתר

אחד המשתנים החשובים ביותר לזמן טעינת האתר הוא רוחב פס של השרת בו יושב האתר, במידה והשרת בעל רוחב פס מצומצם ויש בשרת תנועה רבה זמני טעינת האלמנטים מהשרת (האתרים) יהיה איטי יותר. רוב חבילות האחסון הזולות (אלו שעולות 29-120 ₪) נמצאות בשרת אשר נקרא “שרת שיתופי”.

שרת שיתופי כשמו כן הוא, על אותו שרת יושבים מספר רב של אתרים, כלומר יהיו עוד הרבה אתרים בעלי כתובת IP זהה לזה של אתרינו, כאשר הגולש נכנס לאתר היושב על השרת שלנו הוא למעשה מנצל את רוחב הפס של השרת, כאשר הרבה משתמשים נכנסים למספר רב של אתרים היושבים על אותו שרת, יכול להיווצר עומס על השרת וזמני הטעינה של האתרים עולים משמעותית (לפעמים עד כדי תקיעה טוטאלית).

לכן אם זמני הטעינה שלכם גרועים (כלומר גבוהים מאוד) בצורה תכופה, אולי כדאי לשקול מעבר לשרת שיתופי אחר, אולי שרת חדש יותר שיש בו פחות אתרים, כמובן שבמידה וישנו עומס על השרתים כדאי לשקול לעבוד לשרת מסוג אחר לחלוטין.

שרת ייעודי – שרת וירטואלי מול שרת פיזי

במידה ויש עומס שחוזר על עצמו בצורה עקבית עלינו לשקול לעבור לשרת ייעודי, בשרת ייעודי נמצא רק האתר שלנו ולכן הסיכוי להיווצרות של עומס יורדת משמעותית (אלא אם אנו אתר גדול ומסחרי כגון וואלה!, YNET וכו’).

שרת ייעודי הוא פתרון יעיל לזמני טעינה גבוהים הנובעים מעומס על רוחב הפס של השרת, כמו כן מבחינת קידום אתרים אנו מצמצמים את הנזקים שיכולים להיגרם כתוצאה ממיקום בשרת שיתופי. (במידה ויש אתרים המהווים “שכונה רעה” על אותו שרת של האתר שלנו), גוגל מזמן יודעים להתייחס לכתובות IP וגורם הכתובת נכנס בחישוב איכות האתר.

לכן כתובת IP ייחודית לאתרינו חוסכת לנו צרות ומורידה משמעותית את זמני הטעינה. שרתים ייעודים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות, “שרתים וירטואליים”, “שרתים פיזיים”. לכל סוג של שרת ישנם יתרונות וחסרונות בכל הקשור לקידום האתר ואיכות השימוש ברוחב הפס.

שרת וירטואלי

שרת וירטואלי (VPS), הוא פתרון יעיל אם אנו רוצים להעביר את האתר שלנו משרת שיתופי, העלות שלו לעומת שרת פיזי נמוכה בצורה משמעותית וכמו כן מבחינת קידום אתרים גוגל מבחין בשרת זה כשרת ייעודי פיזי לכל דבר, החיסרון בשרת זה, הוא שהשרת עצמו יושב כאפליקציה.

משמעות הדבר היא שבמערכת פיזית אחת יכולים לשבת מספר שרתים וירטואליים, אמנם כתובות האייפי המוקצות לכל אתר שונות ואין “קשר” ישיר בין האתרים השונים אך החיסרון הבולט יכול לבוא לידי ביטוי בביצועים. במידה ויש לנו אתר מאוד גדול ומסחרי שרת וירטואלי לא יצליח להחזיק את התנועה ויכול לעורר בעיות, לכן אמנם פתרון זה זול משמעותית ומספק יתרונות משמעותיים (אין צורך בארון שרתים, הוצאות חשמל, הוצאות חומרה), גם מבחינת קידום אתרים שרת VPS מעניק פתרון מושלם, אך אם האתר גדול ומקבל הרבה תנועה (זו השאיפה של כל בעל אתר) יש לשקול את האופציה הפיזית כפתרון נוח יותר.

שרת פיזי

הפתרון היקר אך האיכותי ביותר שחברה יכולה ליצור לעצמה, הוא שרת פיזי. חומרה ממתכת של ממש, בדומה למחשב הביתי שלנו אך בוורסיה מעט שונה ומותאמת, השרת הפיזי הוא מוצר יקר ערך המהווה פתרון אולטימטיבי לכול נושא עומס על רוחב הפס.

שרת פיזי יכול להחזיק אתרי ענק ובמידה ומקצים לשרת רוחב פס גדול,שרת זה יכול בפוטנציאל, להחזיק מאות אלפים של גולשים בעת ובעונה אחת ללא מאמץ, ישנם אינספור חברות המייצרות שרתים כאלו (IBM, Dell, Microsoft ועוד) החיסרון הבולט בשרת פיזי הוא המחיר היקר ועלות התחזוק שלו.

  • ארון שרתים באחת מחוות השרתים בארץ (בזק בינלאומי, נטוויז’ן, אינטרנט זהב וכו’)
  • הוצאות חשמל
  • הוצאות חומרה (קניית שרת, כוננים)
  • עלות תחזוק שוטף במידה וישנן תקלות (איש סיסטם)

בסופו של דבר במידה ויש לנו אתר מאוד גדול אנו נאלץ להשתמש בשרת פיזי, כול האתרים המשמעותיים בכול התחומים יושבים על שרת פיזי וסופגים את העלויות הללו, ניתן להיות יצירתיים וליצור שרת וירטואלי שיחזיק אתרי ענק אך שווה להוציא את הסכום בכדי לקבל תוצאות איכותיות ולשפר את זמן טעינת האתר.

סידור קוד האתר

כחלק מאופטימיזציה מלאה לאתר יש לסדר את הקוד בצורה כזו שזמן הטעינה ישתפר (במידה וקיימות בעיות בזמני טעינת האתר) כיום גם גוגל עצמם מציעים שירות ששמו – Pagespeed.

תוסף הפיירבאג, הינו תוסף למתכנתים ולאנשי קוד אשר מעניק הסתכלות מעמיקה ופנימית לגבי הקוד של העמוד בו אנו נמצאים, מחלק לנו את העמוד לאלמנטים השונים המרכיבים אותו ואף מסייע לנו לפתור תקלות בקוד עצמו, תוסף הפייג’ספיד מתחבר אליו ומעניק לנו משוב מלא לגבי זמני טעינת העמוד, היכן יש תקלות ואפילו מייעץ לנו איך לפתור את תקלות אלו בכדי להוריד את זמני הטעינה ולשפר אותם.

החל משימוש שונה ויעיל יותר בקוד עצמו (שימוש ב-DIV במקום בטבלאות ישנות), ועד לשינוי קבצי העיצוב (CSS). ישנן אינספור תקלות שיכולות להעיד על זמני טעינה גבוהים, אחד הגורמים העיקריים ביותר הינן התמונות.

בכל אתר ישנו תפריט, לוגו, תמונות צד וכו’, אותם אלמנטים הם אלו שלוקח להם בדרך כלל (למעט פלאש וג’אווה) הכי הרבה זמן להטען. ניתן להשתמש בטכניקה הנקראת (Sprite CSS) בכדי להקל על זמני הטעינה.

בגדול שיטה זו מציעה שבמקום לטעון 15 תמונות נפרדות, ניתן יהיה לטעון מספר קטן יותר של אלמנטים על ידי איחוד התמונות לכדי קובץ אחד, שממנו יטענו האלמנטים על ידי שימוש בנקודות ציון. שימוש בטכניקה כמו זו וטכניקות אחרות יכולות להועיל בצורה משמעותית בהפחתת זמני הטעינה של עמודי האתר ובכך לשפר את זמן הטעינה הפרטני של כל עמוד ושל כול האתר כמכלול.

תוכנות נוספות שניתן להשתמש בהן בכדי לסייע לאתר תקלות בזמני טעינת האתר:

  • webpagetest – תוכנה זו נותנת לנו תמונת עץ ייחודית של כל העמודים באתר ומה ניתן לשפר מבחינת אופטימיזציה בכול עמוד.
  • Yslow – תוסף פיירפוקס יעיל שפותח על ידי יאהו, נותן לנו עצות לגבי שיפור זמני טעינת העמוד בו אנו נמצאים וזמני טעינה מדויקים לכל אלמנט.
  • כלי מנהל האתרים של גוגל – עצות ואיתור תקלות בזמני טעינת האתר הנמצאים בתוך כלי מנהל האתרים של גוגל

כמו כן יצא וידיאו רשמי מבית גוגל המסביר על פרמטר זמני הטעינה וכמה הם חשובים, כמו כן על מה צריך לשים דגש וממה אפשר להתעלם.

אופטימיזציה למבנה האתר

חלק בלתי נפרד בקידום האתר וכמובן בחוויית הגולש הוא מבנה האתר, ככל שהאתר יעניק חוויית גולש אינטראקטיבית יותר ואיכותית יותר לגולש, כך גם גוגל ידרג את האתר גבוה יותר, במידה והאתר אינו ממוקד, ויש יותר מידיי הטיות וביטויי מפתח שונים המחולקים בצורה שאינה שווה, כך תהיה בעיה לאתר להגיע לדירוגים איכותיים בגוגל (למעט מספר שיטות אפורות שלא נדון בהן במאמר זה)

חילוק קטגוריאלי

מבנה האתר הינו חשוב לא פחות מאשר תוכן האתר, ככל שהתוכן איכותי יותר והמבנה איכותי יותר כך המידע יותר נגיש גם לגולש וגם לגוגל, ככל שהמידע נגיש יותר ויש לאתר רמות עומק שונות, כך סביר שיקבל (Sitelinks).

כאשר אנו מעלים את אתר העסק שלנו לאוויר עלינו לזכור שהמטרה העיקרית היא להניע את הגולש לביצוע פעולה, משמע אנו מעוניינים שהגולש יפעל (יפנה אלינו, ירכוש את המוצר, יתעניין בשירותים וכו’) או במידה ואנו אתר מידע, אנו מעוניינים שהגולש יקרא את המידע ויקבל בדיוק את אשר חיפש.

חילוק שאנו קטגוריאלי אלא מפוזר על קשת גדולה מידיי של הטיות וביטויים

אחת הטעויות הנפוצות של מקדמי אתרים ובעלי אתרים היא הבאת תנועה ריקה לאתר, תנועה שמעלה את אחוז הדחייה (Bounce rate), הבאת תנועה כזו אינה יעילה וניפוח מספרים שכזה אינו מתורגם לרווחים של ממש, אלא מקשה על בעלי האתר באיתור הבעיות הגורמות לאתר לפספס את מטרתו.

במידה ואנו נבנה את התוכן ואת האתר נכון בצורה היררכית נוכל ליצור כמו “משפך” המוביל את הגולש דרך צינורות מידע שקבענו מראש שמעניקים לו בסופו של דבר את אשר חיפש, השירות שחיפש, המוצר שחיפש או המידע שחיפש באתר.

הדגש החשוב במבנה האתר הוא “מיקוד” ככל שהאתר שלנו יהיה ממוקד קטגוריאלית וממוקד יותר על התוכן או השירות שלנו, כך נוכל להביא תנועה רלוונטית יותר לשירות או המוצר שאנו מציעים, גם כאשר אנו מציעים מידע אנו צריכים שהוא יהיה ממוקד ורלוונטי ומחולק נכון.

כשם שהנושא “קידום אתרים בגוגל” יהיה תחת הנושא המרכזי “קידום אתרים” ולא הפוך, כך על אתרינו להיות. מחולק בצורה היררכית נכונה, אתר המלא בתוכן איכותי מוביל את הגולש בדיוק לאן שחיפש.

תוכן ממוקד

מיקוד האתר קטגוריאלית, נובע מהצורך שלנו למקד את התוכן שלנו בצורה נכונה, במידה ונרצה להעלות את הרלוונטיות שלנו בקטגוריות מסוימות (מילות מפתח) אנו צריכים ריבוי של תוכן איכותי ורלוונטי בקטגוריות הללו, מיקוד התוכן הוא המפתח להצלחה בהעלאת הרלוונטיות.

במידה ויש בידינו אתר העוסק בקידום אתרים, אך נעלה אין ספור מאמרים בנושאים שונים, בהם הביטוי קידום אתרים אינו מופיע כמעט, אנו נסיט את המיקוד של האתר מהביטויים הראשיים (אלו שאנו מעוניינים לקדם) לטובת ביטויים שסביר שאינם רלוונטיים ויביאו תנועה לא ממוקדת.

לכן חילוק קטגוריאלי, ומיקוד התוכן באתר הוא חלק בלתי נפרד מקידום אתרים במיוחד בגוגל ישראל, כמובן שגם לתוכן ממוקד ולחילוק קטגוריאלי יש תנאים שחייבים לעמוד בהם, שחלקם נמצאים בסעיפים שנכתבו במאמר בחלקו העליון. (רלוונטיות התוכן, צפיפות מילות מפתח וכו’)

מיקוד קישורים – שיתוף מידע

החזון של גוגל בין היתר הוא שיתוף מידע, החזון הגדול של גדול הוא שכל המידע שיש בעולם יהיה נגיש לכל קצוות העולם בכל רגע נתון, גוגל אוהב אתרים אינטראקטיביים שמשתפים את המידע שלהם הלאה.

גוגל אינו אוהב “מבוי סתום” אתר שמקבל אינספור קישורים אך אינו מוציא קישורים החוצה מבחינת גוגל הוא “מבוי סתום” אותם “דרכים ללא מוצא” , יקבלו דירוג מאוד נמוך בגוגל מפאת העובדה שאינם משתפים את המידע החוצה ואינם מקשרים למקורות רלוונטיים

מי שאמר שקישורים יוצאים זה גרוע, חי בתקופת האבן (כמו בכל תחום הקשור לגוגל, הכול טמון באיזון), כמובן שלא נרצה שאחוז הקישורים היוצאים יהיה גדול מזה של הקישורים הנכנסים, אך לקשר ל-“אתרים מתחרים” או מקורות “רלוונטיים” לתחום שלנו אינו חטא ואפילו יכול לסייע לנו להתקדם.

המטרה שלנו בסופו של דבר היא להפוך את האתר שלנו לסמכות בתחומנו, לציר מידע מרכזי שכולם נכנסים אליו לקרוא, לשתף ולעבור הלאה לקישורים שאנו מציעים, לכן חשוב להוציא קישורים בצורה חכמה וכמובן לחלק את הקישורים נכון.

  • הוצאת קישורים חכמים (קטגוריאלית)
  • הוצאת קישורים לאתרי סמכות בתחום (אתרי ממשלה, אתרי אוניברסיטאות, בתי חולים ,אתרי חדשות)
  • הוצאת קישורים מהטקסט (פרופיל קישורים פנימי וחיצוני חכם)

הוצאת קישורים חכמים קטגוריאלית

במידה והאתר שלנו גדול ומכיל מידע רב, סביר שיהיה מחולק לקטגוריות, שכל קטגוריה מכילה מספר תתי קטגוריות וכמויות גדולות של תוכן רלוונטי הקשור בנושא, כמו כן כדאי להוציא קישורים (קישורי רוחב שיוצאים מכל הקטגוריה) היוצאים לאתר שהוא “סמכות בתחומנו”, הוצאת 3-4 קישורים כאלו תורמים לאתר שלנו בשיתוף המידע ומחזקים אותו כציר מידע מרכזי.

כמו כן יש לשקול להוציא קישורים פנימיים בצורה חכמה בצורה קטגוריאלית, ככל שהקישור יהיה רלוונטי יותר לתוכן ממנו הוא יוצא כך יותר טוב לאתר שלנו, וכמובן לאתר שאנו מקשרים אליו, לכן תמיד טוב לפרגן לקולגות בתחום, כי הפירגון בדרך כלל הדדי.

הוצאת קישורים לאתרי סמכות בתחום

מקדמי אתרים בדרך כלל משקיעים משאבים רבים ושעות עבודה על השגת קישורים נכנסים מאתרי סמכות (gov.il, edu, ac.il), כל מקדם אתרים יודע שקישורים מאתרי סמכות כאלה (אתרי ברי סמכא בעיניו של גוגל) יקפיצו את האתר ואת מדד ה- TR (TrustRank) שלו בצורה משמעותית, רק מקדמי אתרים מפספסים את היתרון בלהוציא קישורים למקורות כאלו.

כאשר האתר שלנו מחולק נכון, ומכיל תוכן רלוונטי. קישור חכם לאתרי סמכות בתחום הוא כלי יעיל במיתוג האתר שלנו כאתר חשוב ואיכותי בתחום בו אנו פועלים, אותו קישור מראה סימן לגוגל, (אל מי אני מקשר) על אותו עקרון של “הראה לי החברים שלך ואראה לך מי אתה”

כאשר אנו מקשרים ל-“שכונות רעות” יש לכך השלכות כבדות על האתר שלנו, וגם כאשר נקשר לאתרים “ברי סמכא” יש לכך השלכות על האתר שלנו, השלכות הפוכות וחיוביות ביותר. לכן חשוב לקשר בצורה חכמה מהקטגוריות ומהטקסט לאתרי סמכות בתחום שלנו. זה אמנם נראה שאתה מחזק מתחרה, אבל למעשה אתה מחזק את אתרך.

הוצאת קישורים מהטקסט

אחת הבדיחות הנושנות על גוגל היא שהתוצאות בגוגל רוב הזמן מעידות על כך שאולי כדאי בכלל שנחפש ב- “ויקיפדיה”. שימו לב שרוב התוצאות הראשונות בגוגל נשלטות על ידי ויקיפדיה (לפחות כאשר אנו זקוקים למידע נטו ולא לשירות או מוצר)

אחד הכלים המעולים של ויקיפדיה הוא קישורי הטקסט, קישורים היוצאים מתוך הטקסט המובילים לתוך האתר עצמו בביטויים אחרים חשובים לא פחות, אותו שיתוף מידע פנימי (וחיצוני) מהווה כלי חזק ביותר לקידום האתר שלנו וחילוק העוצמה הפנימית שלו. הן מבחינת כוח קישורים והן מבחינת כוח העמודים החשובים.

ככל שבעמודים הפנימיים נקשר לעמודים חשובים יותר ומשמעותיים יותר באתר מתוך הטקסט עצמו בביטויי מפתח אסטרטגיים ככה נוכל לחזק את עצמנו בביטויים הללו, כמובן גם כאן המפתח טמון באיזון נכון, אנו לא רוצים להוציא 400 קישורים פנימיים מהטקסט בקטע טקסט של 1,000 מילים.

חשוב לשמור על איזון בכל צעד שאנו עושים בגוגל ולא לקחת “שיטות עבודה” שגורפות על כל התחומים, אנו רוצים לפעול בהתאם לתחום ולביטוי, בהתאם לאתר ולתחרות. וכך לקשר בצורה חכמה מתוך הטקסט גם אתרי “ברי סמכא” בתחום, גם קישורים פנימיים לעמודים חזקים, וגם לאתרים חזקים של מידע (אוניברסיטאות, ויקיפדיה וכו’).

חילוק כזה יאפשר לנו לפסל בצורה חכמה את עוצמת הקישורים וממש להטות את המשקל הנוכחי של האתר לכיוון של ביטויים ספציפיים יותר, ובכך למקד את האתר בצורה טובה ואיכותית על הביטויים שבאמת חשובים לנו.

כמו כן עיצוב של פרופיל קישורים חכם הן פנימי והן חיצוני של האתר מסייע לנו רבות בחילוק נכון של כוח העמודים באתר וכמו כן ניתוב עוצמת הקישורים לעמודים הרלוונטיים והסתת כוח הקישורים מעמודים שאינם טובים לנו (צור קשר, גרסת הדפסה, אודות)

איזון המשתנים וצמיחה טבעית

קידום אתרים בארץ נמצא במרחק שנות אור מהמצב האידיאלי שלו, גוגל ארה”ב נמצא במצב מתקדם הרבה יותר הן מבחינת אלגוריתמים והן מבחינת הצגת תוצאות רלוונטיות, בגוגל ישראל הרבה מהחוקים אינם נאכפים כמו שצריך והרבה תחומים נמצאים במצב שבו דווקא הספאם מוביל.

חשוב לזכור שאמנם יש משתנים בדירוג האתרים בתוצאות החיפוש אשר יותר רלוונטיים מאחרים. “קישורים נכנסים” מקבלים משקל גדול יותר מאשר “זמן טעינת אתר”, אין זה אומר שעלינו להתרכז רק בבניית קישורים נכנסים.

תוכן איכותי הוא המלך אך אין זה אומר שעלינו להתרכז רק בהזנת תוכן איכותי ולא בבניית קישורים, מפאת העובדה שקידום אתרים אינו מדע מדויק ואין לנו סביבת עבודה “מעבדתית” לבצע ניסויים ולבודד משתנים קשה לדעת מהו הגורם לאתר לעלות בתוצאות החיפוש ומה מפיל אותו.

דירוג של אתר בתוצאות החיפוש בגוגל הוא תלוי תחום, תחרות, ביטוי והשינויים שמטמיעים גוגל במנוע החיפוש שלהם (הטמעת אלגוריתמים חדשים, שינוי משקל החשיבות למשתנים קיימים, הוספת אלגוריתמים ושיפור אלגוריתמים קיימים)

כמו כן ככל שהתחרות גדלה בענף מסוים במשקל המשתנים בו נעשה יותר חשוב, משמע האיזון הנכון בין כל המשתנים בהתאם לתחום לביטוי ולתחרות הוא זה שיניב לנו את התוצאות האפקטיביות ביותר.

מפאת העובדה שאנו עובדים רטרואקטיבית (התוצאות מתרחשות לאחר המעשה) ומפאת העובדה שאנו מתבססים על הסתברות (אין לנו איך לבודד משתנים), אנו עומדים מול מצב שבו אנו צריכים לקדם בתוך “טווח” או “אזור” שהוא הטווח הבטוח.

כלומר אם נקדם בשיטות קידום אתרים לבנות, ונעשה קידום שהוא כמה שיותר איכותי בהתבסס על המידע הקיים בידינו היום ביחס לתחום בו אנו מקדמים אנו נוכל עם הזמן לצמצם את התחום עד לכדי מיקוד מקסימאלי ויצירת תוצאות אפקטיביות ביותר.

גוגל כמנוע חיפוש מעוניינים להציג בפני הגולש והמשתמש את התוצאות האיכותיות ביותר והרלוונטיות ביותר שאפשר, כמובן שגוגל עדיין אינם מנוע חיפוש סמנטי והתוצאות מבוססות על משתנים טקסטואליים בלבד.

לכן האתרים שנחשבים “לאיכותיים” ביותר הם אלה המשרתים את המטרה לשמם הם הוקמו הכי טוב, בשילוב מושלם עם “חווית גולש” והמשתנים שהוזכרו במאמר הנ”ל אנו יכולים ליצור אתר שיככב בראש התוצאות בכל תחום.

הרבה מחקרים נעשו על התנהגות גולשים ומיטב המחקרים מראים שהאתרים האיכותיים ביותר הם אלו המשרתים את הגולש לרמה המקסימאלית, משמע אם אתר מכירות בנוי בצורה חכמה כמו אתר מכירות ומשרת את הגולש למיטב היכולות, תוך שימוש בתוכן חכם ויישום המשתנים שהוזכרו במאמר הנ”ל סביר שיהיה זה אתר הנמצא בראש התוצאות בביטוים בו הוא מתחרה.

חשוב להדגיש שרק צמיחה טבעית של האתר ואיזון נכון של המשתנים הנ”ל הם אלו שיניבו תוצאות חיוביות בצורה אפקטיבית, ואילו קידום אתרים המתרכז רק במספר מצומצם של משתנים (רק תוכן + בניית קישורים) יניב תוצאות הרבה פחות אפקטיביות לאתר אותו אנו מקדמים.

לכן שאנו מקדמים אתר עלינו להתחשב בכל המשתנים הכוללים בדירוג האתר בתוצאות החיפוש בגוגל, ולבצע זאת בצורה יעילה בהתאם לתחום בו אנו מקדמים, אין שיטות קסם ואין שיטות גורפות כל תחום או ביטוי הוא אינדיבידואלי לחלוטין ויש להתייחס אליו כמו “דף חדש”

Call Now Button
סאו סימפל קידום אתרים
סאו סימפל קידום אתרים
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן