ינואר 2011 הרשתות החברתיות שוב בכותרות, והפעם בהשפעתן הרבה לייצר כוח ולהשמיע קול.
ב-27/1/2011 ממשלת מצרים חסמה את הגישה לטוויטר ופייסבוק – שני אתרי המדיה החברתית ששימשו ערוץ פתוח למפגינים נגד נשיא מצרים – מובראק. בעקבות המהומות נחסמה הגישה גם לכלל ספקיות האינטרנט והסלולר על מנת לדכא את הלבה המתפרצת.
ושוב אנו חוזרים בזמן, לשנת 2007 בה בורמה חסמה את הרשת בגלל אותו מרד נזירים בודהיסטים ולשנת 2009 זמן הבחירות באיראן.
ביז סטון – מייסד טוויטר מציין: “חופש הביטוי הוא זכות אנושית. המטרה ברשת חברתית היא לתקשר באופן מיידי ובכדי שזה יקרה – חופש הביטוי הוא הכרחי”.
דובר הרשת פייסבוק – אנדרו נויס מוסיף: “האינטרנט הוא ערוץ חשוב ובעל משמעות על מנת לתקשר, ללמוד ולשתף, עולם ללא אינטרנט הוא בלתי נתפס”.
גם נשיא ארה”ב – אובמה פנה למצרים וביקש להחזיר את הפעילות ברשתות החברתיות “לכל אומה יש זכות משל עצמה, זכות אוניברסלית, אשר צריכה להתיר לה להתאגד ולהתאסף בדרך שלום, לקבל זכות דיבור ואת היכולת לקבוע את גורלה”.
הרשתות החברתיות מספקות במה לזכויות האדם, לחופש הביטוי והפעולה. כוחן מתעצם מדי יום, הרשת מספקת לנו נתיבים זמינים ומהירים לשינויים, שינויים בפרט ובכלל. האם הרשת מוכיחה כי היא המהפכה הגדולה של שנות האלפיים?
